ìåâå ãâðéä á'

דגניה ב כיום

 

דגניה ב' כיום 
דגניה ב' נוסדה בשנת 1920, בט' בתשרי תרפ"א. הרעיון היה להפוך את העמק כולו ל"דגניות". ואומנם, ברבות הימים הוקמו קבוצות וקיבוצים רבים בעמק, אך השם "דגניה" נשאר רק אצל שתי הקבוצות הראשונות– דגניה א' ודגניה ב'.
 
 
מיקום
הקיבוץ נמצא בבקעת כנרות, בתחומי המועצה האזורית עמק-הירדן.
דגניה ב' סמוכה מאד לכנרת ולירדן (כ-3 דקות באופניים, כ-10 דקות הרגל). מצפון עלינו הר החרמון, ממזרח - הרי הגולן והרי הגלעד, ממערב – הר פורייה מדרום – הרי יששכר. אנחנו יושבים בעמק, הלא הוא: עמק הירדן.
מפה
 
תמונת מצב 
דגניה ב' היא קבוצה המתחדשת בקצב איטי, בבחינת לאט ובטוח.
הקהילה בישוב היא רב-גילית ומונה כ-510 נפשות - מהם כ-220 חברים, כ-70 ילדים ונוער. כ-25 חיילים/ות והשאר, תושבים וילדיהם.
בנוסף שכונת הרחבה קהילתית, ובה 50 משפחות.

 

 
דיור
הבתים בדגניה ב', חלקם דירות קרקע וחלקם דו קומתיים על עמודים. בבתים צמודי הקרקע – שתי דירות, סמוכות זו לזו. בבתים הדו- קומתיים – 4 דירות , או 8 דירות.
שטח הדירות כ- 70 מ"ר ושל כ- 80 מ"ר.
כמו כן, ישנן גם דירות קטנות יותר לצעירים, רווקים, או למשפחות צעירות.
 
תרבות
דגניה ב' היא קהילה, שהתרבות עומדת בראש מעייניה. חגים ומועדים נחגגים במשותף – חברים ותושבים גם יחד. צוותים לכל חג ומועד, מתארגנים בתחילת כל שנה ומכינים את אירועי החג ומשקיעים בו מליבם, כישרונותיהם וזמנם.
בקבוץ– ספרייה; חדר-עיון, שהופך לבית-הכנסת בחגים ובאירועים (כמו בר-מצווה); אולם ספורט; בריכת שחיה ועוד.
מערכת עלון, המוציאה עלון קיבוץ כל חודש.
ארכיון דגניה ב' המכיל מאגר גדול מאד של מסמכים, תעודות ותמונות המתעדות את תולדות המקום ויושביו ב-95 שנות קיומו.
 
חינוך

חזון:

 

השאיפה שלנו היא ליצור מערכת חינוכית מובילה ודינאמית, המקנה חינוך ברמה מקצועית גבוהה. חינוך העונֶה על הצרכים ההתפתחותיים של הילדים, המותאם לסביבה הקיבוצית המשתנה ומאפשר לכל ילד לגדול באופן בריא בגוף ובנפש ולפתח את כישוריו, תוך דיאלוג מתמיד עם ההורים.

מערכת השואפת לחנך את ילדיה לעצמאות, אחריות, פתיחות, רגישות ותרומה לסביבה, עזרה הדדית וכבוד, שותפות, יצירתיות, סקרנות וקשר הדוק לקהילה הקיבוצית ומסורותיה.

 

מטרות על –  (אין משמעות לסדר)

1.     לפתח את הרגשת השייכות של הילדים לדגניה ב .

2.     לטפח ולחזק את הקשר בין הקהילה- ההורים- הצוותים החינוכיים.

3.     לקיים קשרי עבודה עם מערכות החינוך החיצוניות (בתי- ספר, מועצה וכד')

4.     ליצור הרגשת שייכות, אחריות ומחויבות בין עובדי החינוך למערכת החינוך.

5.     לאייש, לפתח ולהכשיר באופן מקצועי את הצוותים החינוכיים.

6.     להתאים את התפיסה החינוכית למציאות המשתנה.

7.     לעודד מעורבות הורים בליווי החינוכי של הילד בתוך מערכת החינוך.

8.     לטפח ולפתח את הסביבה החינוכית ברמת מבני בתי הילדים ומחוצה להם.

 

דמות האדם אותו נרצה לראות בתום המסלול החינוכי במערכת החינוך שלנו:

אדם בעל מודעות חברתית וסביבתית, הפועל מתוך אכפתיות למשפחתו, לחברה בה הוא חי ולסביבתו. שרואה את חבריו ואת סביבתו ולא רק את עצמו.

 

מערכת הגיל הרך:

 

מערכת הגיל הרך, 0-6, פועלת בגישה המערכתית, מלווה את הילד והוריו מגיל ינקות ועד סיום י"ב,

ומחולקת ל-4 יחידות בהתאם לשנתונים. הבתים מותאמים מבחינת התכנון והציוד לשלב ההתפתחותי של הילדים, שעוברים בתחילתה של כל שנה מגן לגן בהתאם להתפתחותם. ילד הנקלט במערכת, צועד בה יחד עם הוריו לאורך כל הדרך.

הצוותים מורכבים ממטפלות מנוסות בעלות הסמכה בשילוב מטפלות מתחילות, שהמשותף לכולן הוא הבחירה לטפל בילדים בגיל הרך והאהבה למקצוע.

הבתים פתוחים כל יום משעה 07:15 עד 16:30, ובימי שישי וערבי חג משעה 07:15 עד שעה 13:00. המערכת פתוחה לאורך כל השנה מלבד שבוע האחרון של אוגוסט שמיועד להתארגנות מחודשת לקראת השנה הבאה. וכן שני ימי גשר בשנה.

הסביבה החינוכית מכילה:

אולם פעילות מרכזי שבו פועלים הילדים במהלך היום בתחומים שונים בהתאם לגילם: משחקי שולחן, פינת בובות, פעילות בתנועה,עבודה בחמרי יצירה, בנייה בקוביות, פינת ספר, ותיבות פעילות מגוונות.

אזור המטבח ושולחנות האכילה, אזור שירותים והחלפת טיטולים/בגדים שמותאמים לגובה ולשלב ההתפתחותי של הילדים  וכמובן חצר, המחולקת לאזורי פעילות.

 סדר היום:
סדר היום הוא קבוע, מה שמאפשר לילד להתמצא בזמנים ומקנה לו תחושת בטחון ושליטה. סדר היום כולל: קבלת הילדים בבוקר, ארוחת בוקר, פעילויות תחושתיות וחווייתיות שונות ( טיול יומיומי בטבע, פעילות בתנועה, בנייה, פעילות בחצר, התנסות בהרכבות ובמשחקי שולחן, משחק דרמטי בפינת הבובות, יצירה בחומרים שונים ועוד. ארוחת צהרים בשרית, מנוחת צהריים לפי גיל, וארוחת ארבע קלה.
החזרה היומיומית על סדר הפעולות והפעילויות השונות מאפשרת לילד התנסות, למידה, אימון והפנמה בעקבות הניסיונות החוזרים והנשנים. 
ההורים במערכת:
ההורים, לתפיסתנו, הם חלק בלתי נפרד מהעולם הסובב את הילד וחשוב לנו מאד הקשר הרצוף והזמין לשני הכיוונים. לאורך השנה מתקיימות פגישות אישיות ביוזמת הצוות עם כל משפחה באופן אישי . כמו כן מתקיימת פגישת הורים משותפת לכל הורי הגן בתחילת השנה.

 ייעוץ והדרכה:
מנהלת הגיל הרך מקיימת פגישות קבועות לגננות ולכל צוות בנפרד. בפעוטים ובדקל יש פגישות הדרכה חודשיות עם יועצת חיצונית ובגנים של משרד החינוך ביקור של פסיכולוגית פעם בשבועיים וכמובן הדרכה אישית לאורך כל השנה של הגננות על ידי מנחה מקצועית. כמו כן, במקרים בהם מזוהה צורך, מתקיימות פגישות עם פסיכולוגית/יועצת חיצונית לצורך הדרכה לצוותים/הורים.

 
יחידות הגיל הרך:

1. בית התינוקות
בבית התינוקות הקליטה נעשית בהדרגתיות רבה תוך למידת ההרגלים של התינוק והקשבה מרובה להורים. מושם דגש על יצירת קשר של אמון בין הצוות לתינוק ולהוריו, וההתקדמות נעשית בהתאם לקצב ההתפתחות האישי של כל תינוק .בהדרגה נלמדים הרגלי החיים הראשוניים כמו איך לאכול ליד שולחן איך להירדם לבד, איך ליצור קשר חברתי עם תינוקות אחרים, להקשיב במפגש קצר, להקשיב לסיפור וללמוד שירים . גם בבית התינוקות חצר וארגז חול המותאמים לגיל.

2.  גנון דקל
בגנון מושם דגש על שכלול השליטה בדחפים ובמיומנויות המקנות עצמאות. החל בחליצת נעליים ונעילת נעלי בית לבד, המשך ברחיצת ידיים לפני ואחרי האוכל באופן כמעט עצמאי, לקיחת האוכל לבד ע"י השולחן בזמן הארוחה, סידור פינת משק הבית וגם גמילה מטיטולים.
בגנון הילדים פועלים הרבה מאד בחצר הגרוטאות ובמשק הבית . הם משחקים משחקים חברתיים, משחקי דמיון , ומשחקים דרמטיים. משחקים שבאמצעותם הם מעבדים חוויות ורגשות שהם חווים.
הם יוצאים לטיולים ברחבי הקיבוץ, משחקים הרבה בארגז החול ובחצר שמזמנים להם התנסויות רבות ומגוונות.
פעמיים ביום מתקיים מפגש קצר עם המובילה, בו משוחחים, לומדים ומעבדים חוויות , שומעים סיפורים ומעשירים את היכולת המילולית.

3. גן פסח
גן פסח הוא גן צעיר של משרד החינוך. בגיל זה בודקים הילדים את גבולות הגוף שלהם ואת גבולות הכוח, הרבה פעמים גם מול ילדים אחרים. הדמיון מאד מתפתח וגם היכולת המילולית. בשלב זה החוקים ברורים וכללי ההתנהגות בגן חשובים ביותר.
יש מגוון פעילויות ועבודה בחומרים שונים. עובדים בחמר, בגירים, בצבעי גואש, בצבע ידיים ובהדבקות של חומרים שונים. לקראת חגים יש פעילויות יצירתיות מיוחדות דרכן מעבירה הגננת את תכני החג .
בחצר הגרוטאות ובפינת "משק הבית" יוצרים הילדים משחקי דמיון המאפשרים להם את הניידות בין עולמם הפנימי, עולם הדמיון, לבין עולם המציאות.
במפגשים שנערכים פעמיים ביום משתפת הגננת את הילדים בסדר היום ובאירועים השונים שקורים. מעבדים חוויות מהבית, מהטיול, מהיום שעבר , מקשיבים לסיפור , לומדים שירים.

 4. גן ריפר
גן ריפר הוא גן בוגר של משרד החינוך, גן דו שנתי. טווח הגילים בגן מאפשר יחסים בין ילדים גדולים וקטנים. מתקיימת ניידות חברתית וניתנת הזדמנות לכל ילד להיות גם מהצעירים בגן וגם מהבוגרים והמובילים.
הגן מאפשר לילדים לממש צרכים התפתחותיים כמו יוזמה, עצמאות, שליטה , מנהיגות, וחברות בדרך מווסתת ובסביבה תומכת. בגן גבולות ברורים ביותר והצוות מאד מקפיד על שמירתם תוך כבוד רב לילדים. ככל שגבולות האפשר והמותר לעומת האיסור ברורים יותר, כך קל יותר לילדים להבחין בין הרגשות לגיטימיות לבין התנהגות לא לגיטימית. לווסת את רגשות התוקפנות שלהם.
יש לנו חצר גרוטאות גדולה ועשירה ביותר שמאפשרת לילדים לבנות עולמות דמיוניים וכאילו מציאותיים בהרכבים חברתיים שונים. יש ארגז חול גדול וחצר מוטורית בה הילדים נעים במתקנים השונים, מחזקים את גופם , ומשכללים את המיומנות התנועתית שלהם. בתוך הגן ליד פעילות בגירים, לורדים, חמר, צבעי גואש והדבקות , יש שפע של פעילויות יצירה , הכנות לחגים בחומרים שונים. חלקן מובנות יותר וחלקן חופשיות.
במהלך היום מתקיימים מפגשים. הגנן חושף את הילדים לתכנים שונים. חגי השנה, אירועים שונים, משוחחים עם הילדים על הרגלי חייהם, ועל חוויות שעברו. הילדים מתנסים בשיחה והקשבה אחד לשני, ובהמתנה לרשות דיבור. לומדים משחקים חברתיים, לומדים שירים ומקשיבים לסיפורים. המסר המודגש הוא הייחוד של כל ילד וילד ולמידה לקבל את הדומה ובייחוד את השונה בין הילדים.
הגן עובד לפי תכנית של משרד החינוך תוך מתן מענה לכל גיל כולל הכנה לכיתה א' עם דגש על התחום האורייני, חשיפה לאותיות ומספרים, עבודה על התחום הגרף מוטורי ועוד..

 

החינוך החברתי:

מרחבים א-ח:

·        המרחבים מחנכים לערכים בדרך של יצירתיות וחוויה, בבניית סביבה חינוכית הנותנת לילדים קרקע פורייה ליצירת קשרים חברתיים והתמודדות עם קבוצת השווים. הסביבה של המרחב מקנה כלים ליוזמה ולעשייה של הילדים בכל גיל ובכל תחום. זו בדיוק הייחודיות של החינוך החברתי בדגניה ב ואלה הם בדיוק המטרות שהופכות את החינוך החברתי לכלי כל כך חשוב ואף נדיר במציאות של ימינו – ליצור סביבה חברתית מעניינת, מאתגרת ויחד עם זאת עוטפת ובטוחה, לאפשר לילדים להתמודד בעצמם עם קונפליקטים ויחד עם זאת לתווך, להנחות ולחנך.

·        ההימצאות במרחב מטפחת את הקשר בין מדריך-ילד-הורה וכן את הקשר למקום ולאנשים החיים בקהילה. בדגניה ב יש רוח מיוחדת של שיתוף פעולה בין הורים למערכת ומסורת ארוכה של פעילות בתוך הקהילה – חגים, ימי עבודה, הופעות, התנדבות ועוד. אנו חותרים לשמר ולשכלל את שיתופי הפעולה הללו.

·        אנו שואפים להרכיב צוות חינוכי מעולה ושמים דגש על מציאת מדריכים שחינוך עבורם הוא אורך חיים, מקצוע, ולא שלב חולף בחיים. המערכת פועלת לגבש את הצוות ולהקנות כלים ותמיכה מקצועית, וכן ליצור יחסי אמון, שיתוף ואחריות בין ההורים וצוותי החינוך.

 

מרחב א-ג

·       זמני פעילות: המרחב פתוח כל ימות השנה, למעט 2 גשרים, שבתות וחגים ושבוע היערכות. ילדי המרחב לומדים 5 ימים בשבוע וביום שישי מגיעים למרחב ליום פעילות מלא.

·       שמירה על מסורות – קיום חוזר של אירועים ופעילויות משמעותיות לילדים ולקהילה. לדוגמא: מירוץ הלפיד בחנוכה, חלוקת אגרות ברכה לכלל הקהילה בראש השנה, לילה לבן בקיץ, הופעות בחגים ובאירועים מיוחדים כמו מרוץ אלישע. ובנוסף, בניית מסורות חדשות על פי רוח הזמן ובהתאם למאפייני הצוות, ההורים והילדים. לדוגמא: מסיבת פרידה מכיתה ג', מסיבת קבלה לילדי כיתה א', אחריות על ניקיון בית אלישבע, פרויקט מיחזור, גיוסי ניקיון ועוד.

·       טיפוח ושמירה על פנים וחוץ המרחב  – הילדים משתתפים מדי שבוע בפעילות בה הם לוקחים חלק בסידור, ארגון וניקיון הבית במטרה לחזק את תחושת השייכות והאחריות על המרחב האישי והציבורי.

·       פעילות שבועית – שמירה על סדר שבוע קבוע המותאם לגיל ובו חוגים, פעילויות לפי שכבות, פעילויות קבועות כגון – משחקי חוץ, חוג אמנות, קבלות שבת ועוד.

·       ימי שישי – ימי שישי הם הזדמנות מצוינת עבור החינוך החברתי לקיים לאורך השנה פעילות עומק משמעותית במרחב. ימים אלה נחשבים בעיני הצוות והילדים כימים בעלי חשיבות עליונה. בימי שישי מתקיימות פעילויות עומק כגון: ימי הולדת חודשיים, טיול בסביבת הקיבוץ, פעילויות שת"פ עם המרחבים האחרים, מסיק זיתים ועוד.

·       חופשות – יצירת מסגרת פעילות רציפה לאורך השנה בה החופש מהווה שיא לפעילות החינוכית. בחופש מיושמים אלמנטים עליהם עובדים במהלך השנה לצד שמירה על שגרת פעילות.

·       יעדים – התאקלמות במערכת החינוך החברתי, הקניית ערכים של כבוד הדדי וסובלנות, חיזוק הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של הילד, פיתוח מיומנויות אישיות בפתרון קונפליקטים ועוד.

 

מרחב ד-ה

 

·        זמני פעילות: המרחב פתוח 5 ימים מתוך 6 בשבוע, כאשר יום שני סגור וביום חמישי מתקיימת פעילות ערב ב-19:30. בנוסף, מתקיימת פעילות ערב של הנוער העובד בימי שלישי.

·        שמירה על מסורות: גם במרחב ד-ה שומרים על מסורות ישנות כמו חגים ואירועי שיא בקהילה וגם מחדשים ביצירת מסורות חדשות: פרויקט סביבתי-קהילתי שהשנה יהיה לצבוע מקלטים ישנים בתוך הקיבוץ, התנסות בעבודה בענפי הקיבוץ ולקיחת אחריות ויוזמות בתוך המרחב כמו העברת פעילות לכלל הילדים או לילדים הצעירים.

·        ימי שישי וחופשות: הזדמנות מצוינת לטיולים רגליים או באופניים, שיתופי פעולה עם קיבוצים שכנים, עבודה על הפרויקט השנתי ועוד.

·        פעילות ערב: הילדים גדולים יותר מהילדים במרחב הצעיר והצרכים שלהם שונים.

במפגש ערב ישנה איכות ואווירה שאין במפגשי הצהריים. הזדמנות להתייחס לילדים כבוגרים, לדבר איתם על נושאים ותכנים מורכבים ועמוקים יותר: חברות, אקטואליה, התבגרות ועוד.

·        יעדים - חיזוק מנהיגות חיובית במרחב, הובלת פעילויות, חיזוק וגיבוש מאזן חברתי פנימי בקבוצה, תהליכים חברתיים תואמי גיל - מקומו של היחיד בקבוצה, קבלת ילד בעל דעות והעדפות שונות משלי, חיבור למקום (מרחב, קיבוץ, מדינה) ועוד.

 

מרחב ו-ז-ח

 

·        זמני פעילות: 2 ערבים בשבוע פעילות מובנית, ערב נוסף של הנוער העובד, צהריים ספרייה, צהריים "בית פתוח" עם מדריך ויום שישי.

·        שמירה על מסורות: במרחב זה הילדים כבר גדולים, אפשר לדרוש מהם יותר ולעודד אותם ליוזמה ולעשייה. לכל שכבת גיל במרחב נבנה פרויקט שהמהות שלו היא התבוננות באחר ונתינה לאחר בתוך הסביבה הקרובה – מרחב, קהילה. ילדי כיתה ו משתתפים בחונכות אישית שבה הם מצוותים לילד בכיתה א ולאורך השנה מקיימים איתו מפגשים שבועיים שמטרתם לפתח את הקשר וליצור מערכת יחסים שבה הם המבוגר האחראי, המשפיע, הנותן.

ילדי כיתה ז עוברים את שנת המצוות שכוללת שורה של משימות ואירועים: הפקת חג לקהילה, התנדבות בבסיס צבאי, הרצאות, מסע רגלי ועוד. ילדי כיתה ח' משתתפים ב"תכנית עבודה", שבמהלכה הם צריכים לעבוד יום בשבוע לאחר הלימודים באחד מהבתים במערכת החינוך ולהיות מדריך/מטפלת לכל דבר: לקחת חלק בפעילות, להדריך את הילדים ולארגן פעילויות.

·        פעילויות ערב, ימי שישי וחופשות: גם כאן ימי שישי וחופשים הם הזדמנות לפעילות מסוג אחר עם הילדים: שיתופי פעולה נרחבים עם קיבוצים שכנים, טיולים, ערבי גיבוש ועוד. בפעילויות הערב הילדים מתעסקים בנושאים הקרובים ללבם וחשובים להם: מיניות, תזונה, אקטואליה, ועוד.

·        יעדים: לפתח חשיבה עצמאית וביקורתית, לפתח עצמאות ויוזמה אצל הילד, לעודד ולטפח את רגש החמלה והקבלה אל השונה, לגבש את הקבוצה בשני מישורים: הן בשכבת הגיל של כל ילד והן כמרחב תלת גילי.

 

שיכון:

 

הקיום של השיכון או של "חברת נעורים" מותנה לחלוטין בחלק הפעיל של הילדים בתוכו.

ככל שמידת המעורבות, היוזמה, האקטיביות והיצירתיות של הנערים תהיה גבוהה יותר כך

תהיה לנו חברת נעורים חזקה יותר, משמעותית יותר, ומוצלחת יותר. ככל שמעורבותם בהתנהלות השוטפת תהיה קטנה יותר, יקטן העניין שלהם בשיכון ולמעשה לא תוכל להתקיים חברת נעורים.

החינוך במרחבים הצעירים צריך לכוון לעשייה ולאקטיביות, לעודד את הילדים שהופכים לנערים שהופכים למבוגרים – להיות יוצרים, עצמאיים, לתרום מעצמם ומזמנם לחברה שבה הם חיים במגוון של דרכים, והאווירה בשיכון היא במידה רבה תוצר של השנים הללו במרחבים הצעירים.

השהות בשיכון אינה נמדדת בימים ובשעות מסוימות ולא בפעילויות שיא או פעילויות שגרתיות כאלה או אחרות. השהות בשיכון נמדדת בזיקה של הילדים אל המקום, ברצון שלהם להיות חלק מחברה, מקהילה מקבוצה ולפעול בתוכה.

זו המהות, המטרה והקושי הגדול.

המדריך –

דמות המדריך חייבת להיות משמעותית עבור הנערים. דמות משפיעה ומחנכת, שמקנה ערכים ודוגמא אישית, שמדברת אל הילדים ומעודדת אותם לעשייה וליצירה מתוך קרבה.

מסורות –

חשוב מאוד לשמר מסורות ישנות בשיכון ובמקביל ליצור מסורות חדשות: השבעה לכיתה ט, גיוסים בחקלאות, תכנית עבודה בתוך מערכת החינוך, טיולים רגליים, מסיבות בתוך השיכון, הצגת יב ועוד ועוד.

יעדים –

·        ליצור מערכת יחסים בין המדריך לנערים ובין הנערים בינם ובין עצמם

·        לייצר אצל הילדים תחושת שייכות למקום, להביא את הילדים לעשייה – הפקת טיולים ופעילויות בעצמם, העברת פעילויות לילדים הצעירים, עזרה בחגים ובאירועים מיוחדים בקהילה, ועוד.

·        לגרום להם להיות אנשים טובים יותר, שיוצאים לעולם עם ערכים וכלים שרכשו לאורך השנים, ושואפים להשפיע ולעשות טוב יותר. גם לקרובים להם וגם לחברה בכלל.

 

 
 
 
תעסוקה
חברי הקיבוץ עובדים בחלקם בענפי הקיבוץ השונים וחלקם מחוץ לקיבוץ (עובדי חוץ).
הענף המרכזי הוא "דגניה סיליקון בע"מ". המפעל מייצר מוצרים שונים בתחום הרפואה (כמו: נקזים לניתוחים וכד'), מוצרים שונים בתחום התעשייה (כמו צנרת למזון) ועוד.
מפעל נוסף הוא מפעל מרססי דגניה. כשמו כן הוא – מייצר מרססים לחקלאות. משווק בארץ ובחו"ל.
אירוח כפרי, הנקרא גם "דגנית", מכיל כ-60 חדרים. יכול להכיל עד כ-300 אורחים.
בשלושת המפעלים עובדים חברי הקיבוץ וגם אנשים מהאזור.
 
ענפי החקלאות:
רפת – גדולה, לחלב ולבשר. ברפת עובדים חברים, בני הנוער שלנו ושכירים (ברובם בנים לאחר צבא הנמצאים ב"מסלול בנים" בקיבוץ).
תמרים –אנו מגדלים זנים שונים של תמרים. גם כאן עובדים חברים ובני דגניה ב'.
גד"ש (גידולי שדה) - מערך גדול בו מגדלים: אבטיחים, חיטה, תלתן, אספסת.
בננות – המטעים משתרעים על-פני שטח של כ-600 דונם. חלקם, תחת סככות (סידור חדש, שחוסך מים ומגדיל את הפרי) והשאר, חשופים בשטח. בבננות עובדים מעט חברים וצעירים, היתר – עובדים שכירים.
אבוקדו - בענף עובד חבר אחד. המטעים משתרעים על פני כ-230 דונם.
 
ענפי שרות:
דגניה ב' מספקת שירותים מקומיים לחבריה ותושביה. בענפי השרות השונים, עובדים זה לצד זה חברים ושכירים המגיעים מהסביבה.
שירותי חצר: הענפים נותנים תשובה לכל נושא הקשור בתחזוקת הבתים והמערכות התשתית הקיימות.
בנין – טיפולי אחזקה בבתים, בתשתיות. שיפוצים, תיקונים, צבע וסיד וכיו"ב.
חשמליה - לצרכי החשמל השונים שלנו ולחיזוקה של רשת החשמל.
מסגריה ונגריה המסייעות בנושא התחזוקה.
נוי – טיפול בנוי של דגניה ב', טיפול קבוע בקיים+ פיתוח ושדרוג.
מוסך- לתיקונים של טרקטורים וכלי רכב של דגניה ב', בלבד.
מטבח וחדר-אוכל – פעילים לאורך כל השבוע.
מכבסה + מתפרה + חנות (לצרכים פנימיים).
מרפאה+מרפאת שיניים – עם אחות ורופא, קשורים לקופ"ח כללית+ טיפת חלב.
לאוכלוסייה המבוגרת והמתבגרת:
"הדרית" – עבודות יד לקשישים (במיוחד לסיעודיים, אבל גם לאחרים).
תעסוקת קשישים – מקום תעסוקה לקשישים, שיכולים לעבוד עבודה קלה.
"בית-פרומקין" – בית לקשישים, בדרגות סיעוד שונות.
חברים שהגיעו לגיל פנסיה, זכאים להשתתף בפעילויות המוצעות ע"י "ביתנו" - בית הקשיש האזורי בחסות המועצה האזורית: תעסוקה חלקית, חוגים רבים ושונים ופעילויות חברתיות ותרבותיות רבות ומגוונות.
שירותים נוספים: 
בריכת שחיה, אולם ספורט, מגרש טניס, מגרש קט-רגל, חדר-אוכל פעיל בתשלום, מתפרה ומכבסה (לתושבים בתשלום), מרכולית, כל-בו, ספרייה למבוגרים ולילדים.
מערכת מרכזית של מים חמים.
מערכת תקשורת פנימית: טלפונים, וידאו, אינטרנט מהיר, טלוויזיה - YES .
 
שירותי המועצה האזורית: 
חינוך – בתי ספר יסודיים (א'-ח) ותיכוניים (ט'-י"ב). ההסעות לבתיה"ס באחריות המועצה.
השכלה גבוהה - המכללה האקדמית כנרת הומכללה הטכנולוגית כנרת.
שירותי רווחה – תחנה לטיפול בילד ובמשפחה (ע"י אפיקים). בתחנה – טיפולים פסיכולוגיים פרטניים, או משפחתיים, לפי הצרך. בנוסף שירותים עובדים סוציאליים.
תרבות – פעילויות נרחבות, שמוגשות בהנחה לתושבי עמה"י. כמו: מועדון הזמר עם שרהל'ה שרון, מועדון מוסיקלי, סרטים, הצגות וכיו"ב.
ישנן מקהלות בעמק שלנו – מקהלת "פעמון" לילדים ולנוער, שהיא בעצם שלוש מקהלות: פעמון הצעירה, למצטרפים הצעירים, פעמון, ויולה – לבוגרות פעמון, שהן בצבא, או באוניברסיטה וכד'. מקהלות למבוגרים: המקהלה של עמה"י -"קולות ירדן" ...
ספורט – פעילות ענפה מאד בעמק, ברמה גבוהה, לגילים שונים, בתחומים שונים, כמו: אתלטיקה, שחיה, שיט, כדורעף, כדורסל, כדורגל, קליעה למטרה ועוד. בנוסף פעילות ענפה בתחומי הספורט בדגניה ב'.
מחול – אולפן למחול לסוגי ריקוד שונים ולגילים שונים.
מוסיקה – אולפן למוסיקה (ב"צמח"), לגילים שונים, להרכבים שונים, לכלים שונים.
למבוגרים ישנם חוגים שונים ב"ביתנו" (בית הקשיש) ובמכללה האזורית של עמה"י.
מרפאה אזורית – ממוקמת על יד בית הקשיש, נותנת שירותי בריאות שונים. אם צריך, נוסעים למרפאה המרכזית, בטבריה, או לבית החולים "פוריה".
ישנם שירותים מוניציפאליים נוספים, כנהוג ברשויות מקומיות בארץ.